פסק-דין בתיק עת"מ 29893-06-11

א.         המסגרת הנורמטיבית והעובדות

1.         סעיף 145  לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן: " החוק") קובע מהן העבודות הטעונות היתר מטעם הועדה המקומית או רשות רישוי מקומית.

            ס"ק (ו) לסעיף 145 לחוק דן ברישוי עבודות ומתקנים הדרושים להולכה חלוקה והספקה של חשמל ועל פי הקבוע בו חברת החשמל אינה רשאית להקים רשת להולכת חשמל ללא קבלת הרשאה בדרך הקבועה בתקנות. מתקן שהותקן ללא הרשאה או שלא בהתאם להרשאה רואים אותו כבניה ללא היתר או בסטיה מהיתר.

2.         מתוקף סמכותו על פי סעיף 145 (ו) לחוק התקין שר הפנים את תקנות התכנון והבניה (הסדרת הולכה חלוקה והספקה של חשמל) תשנ"ח- 1998 (להלן: " התקנות").

            תקנה 2(ב) לתקנות קובעת כי עבודה בקרקע ועל פני הקרקע להקמת רשת חשמל עילית, בשטח פתוח, והשימוש בה יעשה לפי תקנה 6 הקובעת כי תכנית עבודה להתקנת רשת חשמל עילית  בשטח פתוח תוגש למנהל משק החשמל ועותק ממנה יוגש למהנדס הרשות המקומית שבתחומה מתוכננת להתבצע העבודה ולמתכנן אותו מחוז (תקנה 6א').

מהנדס הרשות המקומית רשאי להגיש את הערותיו למיקום רשת החשמל או מתקן ממתקניה או לצורתו של המתקן תוך 14 יום מיום שקיבל את תכנית העבודה. העתקים מהערותיו של מהנדס הרשות המקומית יועברו לבעל הרשיון ולמנהל משק החשמל (תקנה 6ב').

מתכנן המחוז רשאי, תוך 21 יום,  להודיע בכתב לבעל הרשיון ולמנהל משק החשמל, על התנגדותו למיקום רשת החשמל העילית או מיתקן ממיתקניה לפי תכנית העבודה, או לצורתו של מיתקן ממיתקני הרשת העילית אשר אינה מתאימה לדוגמאות שבתוספת השניה (תקנה 6ג').

הודיע מתכנן המחוז על התנגדותו, תועבר תכנית העבודה להכרעתם המשותפת של מתכנן המחוז ומנהל משק החשמל שתינתן תוך 14 ימים מהיום שבו הודיע מתכנן המחוז על התנגדותו. אישרו מתכנן המחוז ומנהל משק החשמל את תכנית העבודה או אישרו אותה בתנאים, ייתן מתכנן המחוז את הרשאתן תוך שבעה ימים מיום האישור או מיום שנתמלאו התנאים. לא ניתנה הרשאה במועד, יראו את תכנית העבודה כהרשאה לפי  התקנות. לא הגיעו מתכנן המחוז ומנהל משק החשמל לידי הכרעה משותפת, יודיעו על כך לבעל הרשיון תוך 21 ימים מיום שהודיע מתכנן המחוז על התנגדותו (תקנה 6ד').

3.         העותר בעל מטע עצי הדר על קרקע שיעודה חקלאי בגוש 7510 חלקה 3 בג'לג'וליה (להלן: " המקרקעין"). העותר הקים על המקרקעין מספר מבנים שלטענתו, משמשים בחלקם למחסן ובחלקם לחממה. לטענת העותר המבנים נבנו על פי היתר ואף הוצאו לו בגינם טופסי 4. לטענת העותר הוא פנה בשנת 2007 אל המשיב 2,  מתכנן מחוז המרכז, בבקשה לקבל אישור לחיבור המטע לקו מתח גבוה לו הוא נזקק לצורך ביצוע הפעולות הבאות:

            א.         להפעיל משאבות לחץ מים לצורך השקיית המטע.

            ב.         להפעיל מכונות המשמשות למיון ולאריזת פרי הדר.

            ג.          להתקין מערכת תאורה במטע כדי שלא יהיה תלוי בזריחת השמש ובשקיעתה.

            ד.         כדי לקבל היתרים לבנית חווה סולארית לייצור חשמל.

            מתכנן המחוז דחה את הבקשה מהטעם שהעותר "מפעיל מבנים ללא היתר".

            בתגובה העביר העותר למתכנן המחוז העתק מפת חשמל מפורטת וטפסי 4 המעידים, לטענתו, כי כל המבנים במטע הוקמו בהיתר כדין.

            הבקשה נדחתה פעם נוספת בהתבסס על דו"ח יחידת הפיקוח ממנה עלה כי על פי התרשמותם המבנים הבנויים במטע משמשים  כמגורי בני אדם ולא כמבנים המשמשים לחקלאות.

            לטענת העותר, הוא הצהיר בפני מתכנן המחוז כי, המבנים אינם משמשים למגורים ואיש אינו נותר ללון שם. המבנים הוקמו  "לצורך קיום תנאים מינימליים לפועלים במטע לצורך מנוחה, שירותים ורחצה לאחר העבודה והשימוש בחומרי הדברה מסוכנים" (סעיף 11 לעתירה). עוד מציין העותר (למען הגילוי הנאות) כי כחלק מהמסורת המשפחתית משתתפים בני המשפחה בעבודה במטע ולצורך נוחיות בני משפחתו "הציב העותר במקום את האמצעים" (סעיף 12 לעתירה).

4.         העותר פנה פעם נוספת למתכנן המחוז ביום 28.12.10 וביקש ממנו לפעול בהתאם לסעיפים 6(ג) ו-6(ד) לתקנות ההולכה ולהעביר עותק  מהבקשה ותכנית העבודה בצרוף עמדתו של מתכנן המחוז, למשיב 3, מנהל משק החשמל  לצורך הכרעה בועדת השניים (העתק המכתב צורף לכתב העתירה).

            העותר גם פנה אל מנהל משק החשמל, העביר  לעיונו את כל המסמכים וביקש ממנו לזמן ועדת שניים, אך לא נענה.